ברבות השנים של הוראת סינית לישראלים ועברית לסינים, פיתחתי תחביב קצת משונה של להסתכל מילים בעברית מבעד לעדשה סינית. כך למשל יש לנו את המילה 'ידיד', שבדיוק כמו הסימנית 友 המבטאת ידידות בסינית ניתן לראות בה 'יד' ועוד 'יד'. יש לנו גם את הפועל 'לדמוע' שאם מסתכלים מקרוב על השורש שלו ד-מ-ע, מגלים שיש בו 'דם' משולב עם 'עין'. עוד דוגמה חביבה ששמתי לב אליה לאחרונה היא הפועל 'עצר' שבדיוק כמו בסימנית 休 (הפסקה, לנוח) גם בו מסתתר 'עץ' (אגב המילה עץ ממש נראית כמו ציור של גזע וענפים מתפצלים ממנו), ואולי האות רי"ש היא הראש אותו אנחנו רוצים להניח קצת בצילו.
אחד מזוגות ההפכים שאני הכי אוהב ללמד, בשתי השפות, הוא זוג הפעלים 'פתח' ו-'סגר'. בסינית זה מכיוון ש-开 (לפתוח) ו-关 (לסגור) יוצרים יחד את המילה 开关 – 'מתג', ובעברית זה מפני שהפועל 'פתח' נפתח באות פ' שהיא בעצמה ציור של פֶּתַח, בעוד הפועל 'סגר' מתחיל באות ס' שהיא למעשה מעגל סגור.
לפני שאתם רצים קדימה וחושבים שזה בטוח לא במקרה ואולי גם בעברית יש לכתב אלמנט ויזואלי, תרשו לי רק להוסיף שבכתב העברי הקדום האות ס' נכתבה כקו אנכי הנחצה על ידי שלושה קווים אופקיים באופן שממש מזכיר את הסימנית 丰, אז באמת שזה לא היה מתוכנן וממש אין דברים בגו.
כל ההקדמה הארוכה הזו הייתה מפני שהיום אני רוצה לדבר על סופים ועל סגירת מעגלים בהקשר של סין וסתיו – שימו לב כמה מילים שמתחילות באות ס' יש לנו במשפט הזה…
את חג אמצע הסתיו הקודם העברתי בכפר קטן בשם צ'וּ-שִׂי (初溪 – chūxī) במחוז פוג'יאן שבדרום מזרח סין. זו הייתה הנקודה האחרונה שלי בטיול תרמילאים אינטנסיבי באורך חמישה וחצי שבועות אשר היה אמור להיות הן סגירת מעגל וסימון וי על המון יעדים שלא הספקתי לראות במהלך שנותיי בסין, והן חוויה מתקנת לאופן בו עזבתי את סין בשלהי תקופת הקורונה אי שם בסוף שנת 2022 וכל הטעם הרע שנשאר לי בפה מהחוויה.
הטיול לגמרי מילא את ייעודו, ואף מעבר לכך. מכירים את ההרגשה הנפלאה הזו של 'נועד לקרות'? התחושה הזו של אישור מהיקום שקיבלתם את ההחלטה הנכונה אחרי לא מעט התלבטויות? אז כשהגעתי לצ'ו-שי היא פשוט הגיעה לשיאה. קודם כל, עצם העובדה שהצלחתי להגיע לכפר הנידח הזה בערב חג כבר היה סימן טוב, כי זה היה מבצע לא פשוט בכלל שכלל החלפה של שתי רכבות, עוד נסיעה של שעה באוטובוס, ולבסוף עוד שעה במונית כי הקווים הרגילים כבר לא היו פעילים. דבר שני, למרות שהחלטתי סופית לנסוע לשם רק כמה ימים לפני, עדיין הצלחתי להזמין חדר בתוך אחד ממבני ה-土楼 (הגייה – tǔ lóu) המיוחדים של הכפר.
אבל לוגיסטיקה בצד – הדבר שהכי נתן לי את התחושה של שהגעתי למקום הנכון בזמן הנכון היה הצילום. על התמונה של מהות הסימנית 'סתיו' כבר דיברתי בפוסט נפרד (והיא לבד שווה בעיניי את כל המאמץ שנדרש כדי להגיע לשם). היום אני רוצה לדבר לא על עונה הסתיו עצמה, אלא על החג המלווה אותה והמוטיב העיקרי שלו, אשר מחזיר אותנו לנושא וסוגר לנו מעגל.
מעגלים הם ללא ספק המוטיב העיקרי של חג אמצע הסתיו, אשר מוקדש רובו ככולו לירח המלא שמככב בשלושת ימי החג. בדיוק כמו לוח השנה שלנו, גם לוח השנה הסיני המסורתי מתבסס על מחזור הירח כדי למנות את ימי החודשים. באמצע החודש השמיני (המועד בו מציינים את החג) הירח לא רק מלא, אלא גם נראה גדול ובוהק במיוחד, וזה התכתב נהדר עם מבנה ה-土楼 המעוגל שהיה מקום הלינה שלי בערב החג.
המאכל המסורתי של החג נקרא 月饼 (הגייה – yuè bǐng) או בעברית 'עוגיות-ירח'. בדרך כלל מדובר בעוגיות אישיות קטנות, אבל בכפר צ'ו-שי, מייד כשנכנסתי הציעו לי חתיכה קטנה מעוגת ירח בגודל מלא אשר מעולם לא ראיתי בעבר.
אגב, חג אמצע הסתיו נקרא בסינית 中秋节 (הגייה – zhōng qiū jié), אבל הוא מוכר גם בשם 团圆节 (הגייה – tuán yuán jié). המשמעות העיקרית של המילה 团圆 היא איחוד מחדש, ובשם החג היא מתייחס לאיחוד המשפחתי ולארוחה המסורתית של ערב החג אשר נקראת 团圆饭 (הגייה – tuán yuán fàn). המשמעות השנייה של 团圆 היא מעגל, ועל כך יעיד גם השורש 囗 (מסגרת תוחמת ולא 口 או פה) שמופיע בשתי הסימניות המרכיבות אותה.
בדומה לחג הסוכות שאנחנו חוגגים פחות או יותר באותו הזמן, חג אמצע הסתיו גם הוא חג חקלאי במהותו המזוהה עם תקופות הקציר והאסיף של סוף הקיץ ותחילת הסתיו בהתאמה. בערים בסין כבר אין לזה ממש זכר, אבל בכפרים זה עדיין ניכר היטב.
התמונה למעלה היא אחת התמונות האחרונות שצילמתי בכפר צ'ושי ובסין בכלל. עכשיו כשאני חושב על זה – יש בזה משהו מאוד סימלי בכך שמושא הצילום שלה הוא תבואה ערוכה ומוכנה לשימוש.
