שיעורי בית זהו צירוף שאנחנו נתקלים בו לא מעט, בייחוד כתלמידים שלומדים את השפה. אבל האם ידעתם שיש שתי דרכים לומר שיעורי בית בסינית? רובנו מכירים ומשתמשים בעיקר במילה 作业 (הגייה – zuò yè), אבל קיימת גם המילה 功课 (הגייה – gōng kè) אשר גם אותה מתרגמים לרוב כשיעורי בית. למה יש שתי דרכים לומר 'שיעורי בית' בסינית? מה ההבדלים בין המושגים? האם הקיום שלהם יכול להעיד שתלמידים סינים חרוצים במיוחד? כל התשובות במאמר הבא.
לפני שניכנס לעומקם של ההבדלים, בואו נגדיר קודם כל את המשותף לשתי המילים. בהקשרים כלליים של לימודים ובית ספר, גם 作业 וגם 功课 מביעות את המשמעות של שיעורי בית. בסינית ניתן לומר גם 做作业 וגם 做功课, וכל עוד אין יותר מידע על הסיטואציה, את שני הצירופים נכון לתרגם כלהכין או לעשות שיעורי בית. במנדרינית המדוברת ברוב סין נפוץ יותר כברירת מחדל לומר 做作业 בעוד שהצירוף 做功课 שגור יותר בטאיוואן, בדיאלקטים מסוימים בתוך סין, ובקרב קהילות של מהגרים סינים ברחבי העולם. עם זאת, יש מצבים שגם במנדרינית נכון יותר להשתמש ב-功课 מאשר ב-作业 וכאן אנחנו מתחילים לדבר ההבדלים ביניהם.
קודם כל, הדבר הכי חשוב לזכור לגבי המילה 作业 זה שבהשוואה ל-功课 תחום השימוש שלה הרבה יותר רחב. למעשה אפשר לראות אותה כקרובת משפחה של המילה 工作 איתה היא חולקת סימנית, והיא יכולה להופיע בהקשרים כלליים של עבודה או מטלות, לא רק כאשר מדובר בלימודים ובית ספר.
כאשר אנחנו אומרים 作业 כשיעורי בית אנחנו בעצם משתמשים בקיצור של 家庭作业, פשוט השמטנו את הבית. בדיוק כמו שבעברית אנחנו יכולים לשאול 'עשית שיעורים' וברור לכולם שמדובר בשיעורי בית. חוץ מ-家庭作业 ו-道路作业 שמופיע בתמונה, יש גם את 高处作业 או 高空作业 (עבודות בגובה), 海上作业 (עבודות בים), 机械作业 (עבודות מכאניות) ועוד.
המילה 功课 משמשת בהקשרים של לימודים ובית ספר בלבד ועל כך תעיד הסימנית 课 (שיעור). הסימנית השנייה בצירוף 功 הופכת את 功课 לקרובת משפחה של 功夫 ועל כן המילה פחות מתמקדת במטלה או בשיעורים עצמם. במקום זאת היא יותר מתמקדת במאמץ המושקע בהם ובמטרה שלהם שהיא שיפור ופיתוח של מיומנויות שונות, וזה מוביל אותנו להבדל החשוב השני בין שני המושגים.
כאשר אומרים שיעורי בית כ-作业 זה בהגדרה משימה, מטלה או תרגילים שהמורה נתן לכל הכיתה. זה בדרך כלל קורה בסוף השיעור ולכן בסינית נהוג לומר שהמורה 留作业 (להשאיר שיעורי בית) או 布置作业 (להטיל שיעורים / משימות / מטלות בית). לעומת זאת, המונח 功课 מתייחס לרוב לתרגילים שלא ניתנים על ידי המורה ולכן לא ניתן לומר 留功课 או 布置功课. תחת זאת מדובר בכל מיני סוגים של פעילויות לימודיות שהתלמידים עושים כהגדלת ראש או שההורים מכריחים אותם לבצע אותן. למשל חזרה על החומר שנלמד בשיעור, תרגילים נוספים מעבר למה שניתן כשיעורי בית, או קריאה מקדימה של השיעור הבא והתכוננות לקראתו. בניגוד למאפיינים של 作业 שתלויים בעיקר במורה, המאפיינים השונים של 功课, כגון התוכן, הכמות, ואפילו המקום בו יעשו אותם (הם יכולים להתבצע גם בבית הספר), נקבעים בעיקר על ידי התלמידים וההורים שלהם.
שימו לב שהמונחים 作业 ו-功课 יכולים להופיע אחד לצד השני. במקרה הזה 作业 מתייחס יותר לשיעורי הבית על החומר שכבר נלמד במטרה לחזק ולהטמיע אותו, בעוד 功课 מתמקד בהכנה לשיעורים הבאים, כפי שמעידה הכותרת של המאמר הבא.
הזיקה בין 功课 להכנה מקדימה באה לידי ביטוי גם בכך שבסינית אומרים 做功课 כאשר רוצים לומר 'להכין שיעורי בית' במשמעות של הכנה ותכנון של פעילות או פרויקט או התכוננות למצב מסוים. למשל כאשר מתכננים טיול גדול, מתכוננים לראיון עבודה בחברה מסוימת, או מחזרים אחרי מישהו ורוצים "להכין שיעורי בית" על היעד נשתמש ב-做功课 ולא ב-做作业.
זהו. יצא קצת ארוך אז בואו נסכם:
- המילה 作业 היא לא רק שיעורי בית ויכולה להתייחס לסוגי עבודה באופן כללי.
- המילה 作业 מתייחסת לשיעורי בית ומטלות שהמורים נותנים בעוד 功课 היא גם תרגולים מעבר והתכוננות לשיעורים הבאים.
- לומר 做作业 נפוץ יותר בסין ולומר 做功课 נפוץ יותר בטאייוואן ומחוץ לסין.
- הצירוף 做功课 משמש גם כמטאפורה כהכנה למבצע ואיסוף מודיעין מקדים.
