תמונה – זריחה בהר טאי

אחת המילים האהובות עליי בסינית היא המילה 日出 שפירושה זריחה. היא מדגימה מצוין את הפשטות והציוריות של השפה כשזה מגיע ליצירת מילים. כל מה שעשו זה לקחת את 日 (שמש) ואת 出 (לצאת) ושילבו ביניהן – כלומר בסינית הדרך היומיומית והרגילה לומר 'זריחה' בנויה כמו הצירוף החגיגי והספרותי 'צאת החמה' בעברית.

אחד המקומות הכי ידועים בסין כנקודה שכדאי לצפות ממנה בזריחה הוא רכס הפסגות של 泰山 – אחד מחמשת ההרים המקודשים של התרבות הסינית אשר שוכן במחוז 山东. בקיץ האחרון הצלחתי סופסוף להגניב נסיעה לשם לפני שסין הקשיחה את הנהלים והגבילה את המעברים בין מחוזות בעקבות מספר מקרים של חולי קורונה מאומתים שהתגלו במדינה. מה אגיד לכם, השמועות לחלוטין לא אכזבו. הנה תמונה שאמנם צילמתי עם המכשיר הנייד שלי, אבל כשעמדתי על הפסגה בקור של שעה ארבע וחצי לפנות בוקר הרגשתי מינימום כמו צלם של הנשיונל ג'יאוגרפיק, בייחוד אחרי שראיתי את התוצאה שהתקבלה על המסך.

אחת התופעות היפות והחמקמקות שההר מציע היא ה-云海 – ים איטי וסמיך של עננים המכסה את הנוף שמתחת, ורק פסגות האזור מזדקרות מתוכו כמו איים קטנים. זה כבר משהו שיותר הזכיר לי את הארץ התיכונה של טולקין, וספציפית את סצנת הדלקת המשואות בטרילוגיה הקולנועית.

הזמנתי מראש שני לילות על פסגת ההר רק כדי להגדיל את הסיכויים שלי לחזות במראה הזה. לשמחתי הרבה הבוקר הראשון לגמרי סיפק את הסחורה וכך יכולתי להמשיך לטייל בהר בלב שקט ומבלי להיות תלוי בחסדי הבוקר השני. אני זוכר שכשהמדריך של המלון לקח אותנו לפסגה בבוקר וראה את ים העננים הוא אמר 你们很幸运 (אתם ממש ברי מזל). זה גם לי לחשוב שגם בתוך הסימנית 运 יש ענן, אבל כפישוט הרכיב הפונטי המקורי שמופיע בסימנית המסורתית 運.

אפרופו הרים וזריחות, אחת התפיסות הרווחות אך גם המוטעות לגבי הסימנית 出 היא שמדובר במקור בציור של 山 אחד מעל 山 אחר, אשר מייצגים הוצאה לגלות מעבר להרים. ההסבר הנכון אך הפחות מרשים הוא שמדובר בציור של כף רגל היוצאת מתוך מערה. בגרסאות קדומות שלה בסימניפדיה ניתן לראות זאת יותר בבירור.