סינית ועברית ראש בראש! איזו שפה יותר קשה?

סינית נחשבה מאז ומעולם כשפה קשה במיוחד ללמידה, ולא קשה להבין מדוע. קודם כל, היא מתבססת על טונים וכל אי דיוק קטן בהגייה עלול לשנות לחלוטין את המשמעות של המילה אותה מנסים להגיד. דבר שני, הכתב שלה מאוד מורכב וכולל אלפי סמלים שנראים כמו צופן. ואם כל זה לא מספיק, אז גם הדקדוק שלה כל כך שונה ממה שאנחנו רגילים אליו, עד שרבים חושבים בטעות שהוא לא קיים.

בחלק נכבד משפות העולם, כולל העברית שלנו, נהוג לומר “זה סינית בשבילי” על דיבור או טקסט בלתי מובנים. עם זאת, כדוברי עברית נוכל להתנחם בעובדה שבפינלנד דווקא אומרים “זה הכול בעברית” (Täyttä hepreaa), וגם באיסלנד ובצרפת אפשר לנקוב בעברית כדוגמה לג’יבריש חסר פשר. את הסינים אגב, כנראה שאף שפה אנושית לא מאתגרת במיוחד. במנדרינית נהוג לומר על כתב לא מובן שהוא נראה כמו כתב שמימי (天书), ובדיאלקטים מסוימים של סינית ניתן לומר 鬼画符 – סמלים שצוירו על ידי שדים.

אחת הטענות הנפוצות שכמעט כל מי שבוחר ללמוד סינית ישמע בסופו של דבר היא שזה ממש פסיכי כי הכול נשמע ונראה אותו דבר. לכן במאמר זה נעזור לעברית לתת קצת פייט לסינית, ונראה שגם אצלנו לא חסרים מצבים מבלבלים בהם מילים נשמעות ונכתבות באופן זהה לחלוטין (או מאוד דומה), אבל מבטאות משמעויות שונות. המטרה כאן היא לא “גאווה לשונית לאומית”, אלא יותר להוכיח לעצמנו שכדוברי עברית אין לנו מה לפחד מהסינית כי גם המוח שלנו מפגין יכולות מדהימות בעיבוד קלט ופלט של שפה – הן בעל פה והן בכתב.

אגב, בתור מישהו שלימד עברית בסין כמה שנים טובות, אני יכול להעיד בגוף ראשון שהקטע הזה של “הכול נשמע אותו דבר” הוא גם אחת הטענות העיקריות שיש לתלמידים סינים כלפי העברית. טענה שהיא שנייה רק לתלונות כלפי הדקדוק העברי והאובססיה שלנו להטות כל דבר לפי מין, מספר, יידוע, ובפעלים גם גופים וזמנים – רעיונות שהסינים משום מה פחות מקפידים עליהם. לכו תנסו להסביר לסינים למה ‘שמש’ זה בנקבה בעוד ירח הוא דווקא זכר (שזה בדיוק הפוך מעקרונות היין והיאנג שלהם), או מדוע גם ‘ליל’ וגם ‘לילה’ הן מילים זכריות ולכן צריך לומר ‘לילה טוב’ ולא ‘לילה טובה’, ואל תתחילו איתי בכלל לגבי ‘צהריים טובים’ ברבים, או כמו שהאקדמיה מתעקשת לכתוב – “צוהריים טובים”.

בכל מקרה – מוכנים? דינג דינג דינג! הדו-קרב מתחיל.

נפתח עם הדוגמה האהובה עליי, אחת שנמצאת אצלי בשלוף כבר הרבה שנים בכל פעם שאני צריך להעביר את הנקודה הזו, והיא המשפט הבא:

נהגי המוניות ארגנו הפגנות המוניות ברחבי הארץ.

אתם רואים מה הולך כאן? המילה השנייה ‘המוניות’ היא מוניות יחד עם ה”א הידיעה, בעוד המילה החמישית בו היא התואר ‘המוני’ בתוספת ‘ות’ לציון צורת הרבות. שתי המילים נכתבות ונשמעות בדיוק אותו הדבר, ועם זאת כל דובר עברית יוכל להבין את המשפט משמיעה או מקריאה בלי למצמץ בכלל.

עוד דוגמה? בבקשה:

הסדרה ‘מַרְאָה שחורה’ ממש הכניסה אותי למָרָה שחורה.

כאן קורה משהו קצת אחר, שגם קורה לא מעט בעברית – המילים ‘מראה’ ו-‘מרה’ אמנם נכתבות שונה אבל בשטף הדיבור נשמעות בדיוק אותו דבר מכיוון שהשווא באות רְ’ מתלכד עם התנועה אָ במילה ‘מראה’ וגורם לה להישמע כמו ההברה רָ במילה ‘מרה’.

אלו ממש לא מקרים חריגים. הנה עוד עשר דוגמאות של משפטים שלומדי עברית ישברו עליהם את הראש, בעוד שדוברי עברית מלידה אולי אפילו לא ישימו לב לדברים שהופכים אותם לאתגר.

• הוא גינה את הסיבה שבגינה הרסו לו את הגינה.
• הגיע תורן ואמר להן שסופסוף הגיע תורן להיכנס.
• ישנה עלייה בשיעור ההשתתפות של התלמידים בשיעור.
• הזמר ישיר לכל המדינה בשידור ישיר.
• הרב נמלא חלחלה לאחר ששמע כי תלמידו חלה מכיוון שאכל חלה.
• הוא פינה את הדברים לפינה.
• חתכנו את המשטח המחוספס לשלושה חלקים חלקים.
• אם הנביא הזה לא טוב, אז נביא נביא חדש.
• הקוסם מעלים את הארנב בזמן שעוזריו מעלים את הכלוב לבמה.
• כולנו יודעים שהחיים שלנו היו הרבה יותר קשים בלי קשים.

בעברית יש גם לא מעט אותיות שונות שנשמעות דומה, או מילים שנשמעות שונה אך נכתבות בצורה זהה ללא ניקוד. אלו גם דברים שמוסיפים לא מעט לפקטור הבלבול של מי שמנסה ללמוד את השפה. הנה עוד כמה דוגמאות שאולי לא יפילו את הסינית לקרשים אבל בהחלט יהממו אותה קצת.

• אני רואה סרטון על ספינה שעלתה על שרטון.
• הם תיקנו מכונית ישנה, ואתם תקנו מכונית חדשה.
• לאחר שהרועה אסף את השוורים, המלצר אסף את השברים.
• ישנה רשימת המתנה מאוד ארוכה בשביל המתנה הישנה הזו.
• זה מאוד מרשים שהם מרשים לך לקרוא מרשימה כזו מרשימה באורכה.
• את למעשה טוענת שהוא חייב לו את חייו?
• המוכרת הזו ממש מוכרת לי, נראה לי שראיתי אותה כבר איפשהו.
• אמרתי לכן כבר – הצטברו אדים על השמשה ולכן לא היו עדים לרצח.
• הרכבים של היום רחבים מדי לחניות סטנדרטיות. כך קבעו שלושה הרכבים שונים של מומחי תעבורה.
• “האם אתה מאושר?” שאל אותי הש”ג בחיוך קורן מאושר.
• נא לא לזרוק בדלי סיגריות בדלי.
• מי קודם לתפקיד הזה קודם?

נכון שבסינית יש טונים? אז בעברית יש הטעמה, והיא גם יכולה לשנות את המשמעות של מילים. לפעמים מדובר בשינוי דקדוקי בלבד כמו ההבדל בין פועל לשם עצם כמו אוכל אוכל או דחף ודחף, ולפעמים מדובר בשינוי הרבה יותר רציני. אז נכון שבסינית זה קורה הרבה יותר, אבל בהחלט אי אפשר לומר שהעברית חפה מכל פשע כאן.

• אין לי מכחול, אז אני פשוט אצבע עם האצבע.
• חצאית מיני משדרת משהו מאוד מיני.
• הוא אורז שקים של אורז.
• פג תוקף זה לא תינוק אלים שנולד לפני הזמן.
• הכופר שילם את דמי הכופר.
• שליח הפיצה פיצה את הלקוח על האיחור.
• אתה לא תופס שקודם צריך למלא טופס?!
• בסוף המטוס נחת וכולנו זכינו לקצת נחת.
• הוא רצה לומר שאשתו רצה למכולת.
• החרש נכנס לחדר חרש חרש כדי לא להעיר אף אחד.

זהו. אילו הן עיקר הדוגמאות שאני צברתי לאורך השנים, ויש עוד הרבה כאלה שנתקלתי בהן ושכחתי לרשום בפנקס. אם יש לכם עוד דוגמאות משובחות אני אשמח לשמוע כאן בתגובות. ניפרד בחידה קטנה:

אם הייתי מספר לכם שראיתי מפלצת עם אוזניים מחודדות, אף קטן ועיניים עצומות, מה הייתם מבינים מזה?

1. שהיו לה עיניים ממש גדולות.
2. שכנראה היא בדיוק ישנה כשעברתי לידה.
3. שתי התשובות נכונות.
4. שעברית שפה מוזרה.

לסיכום, כמו שאפשר לראות סינית אולי נחשבת לאחת השפות הקשות בעולם, אבל גם לעברית אין במה להתבייש כשזה מגיע לבלבולי כתב והגייה. אם היה קרב אגרוף בטורניר קושי בין שתי השפות סביר להניח שהסינית עדיין הייתה מנצחת, אבל בהחלט לא בנוק-אאוט. כמו בסרט ‘רוקי’ הראשון.

אז אם התלבטתם לגבי לימודי סינית אבל חששתם שיהיה לכם קשה מדי, תזכרו שכדוברי עברית אתם יודעים שקשה יש רק בלחם, כבד יש רק בפיתה, צדק זה רק כוכב, אמור זה שם של דג, נוח היה רק בתיבה, וציפיות יש רק בשביל כריות. בהצלחה!