השבוע נערכה באוניברסיטת תל אביב תחרות 'גשר הסינית' (汉语桥) השנתית. כמו בשנה שעברה, גם השנה התחרות נערכה תחת הכותרת 天下一家 והשתתפו שלושה מתחרים ומתחרה אחת – סטודנט וסטודנטית מן החוג למזרח אסיה של האוניברסיטה המארחת, סטודנט מן החוג למזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וסטודנט משלוחת אוניברסיטת UIBE בישראל אשר נמצאת בפתח תקווה (גילוי נאות – כותב שורות אלה מלמד במוסד זה).
לא ברור אם זה עקב צל המלחמה והשפעתה על שנת הלימודים הנוכחית, או עקב הצינון שחל ביחסי ישראל-סין מאז העימות הנוכחי, אבל השנה התחרות נערכה במתכונת מצומצמת וכללה שני שלבים בלבד – נאומי הפתיחה ומופע אומנתי קצר. שלב שאלות הטריוויה בנושא שפה ותרבות סין עבר הסבה לחידון נושא פרסים לקהל, אשר גם הוא הצטמצם באופן משמעותי ומנה כ-40 איש בלבד – מתוכם לא מעט סינים. כמו כן, בניגוד לשנים קודמות, השנה השופטים גם הם היו סינים בלבד או סיניות ליתר דיוק.
הזוכה בתחרות השנה היא טלי קוגן מאוניברסיטת תל אביב. טלי עושה תואר בבלשנות וממשיכה בלימודי הסינית לאחר שסיימה לימודים בחוג למזרח כאסיה כמקצוע משנה. היא תיסע לייצג את ישראל בתחרות 'גשר הסינית' העולמית שתיערך בסין בקיץ הקרוב, ועל כן נאחל לה המון בהצלחה!
בנימה אישית יותר, אוסיף שבימים אלה ליבי מאוד חצוי. מצד אחד, כמורה לסינית מאוד כואב לי לראות את הפגיעה המתמשכת שחווה תחום לימודי הסינית בישראל בשנים האחרונות. בשנת 2016 יצא לי לשפוט בתחרות 'גשר הסינית' שנערכה באוניברסיטת חיפה ושם השתתפו תשעה מתחרים שייצגו חמישה מוסדות שונים. בשנה שעברה השתתפו שבעה מתמודדים, ואילו השנה צנח המספר לארבעה בלבד. שתי התחרויות הקודמות בהן נכחתי נערכו באודיטוריום, ואילו השנה התחרות התקיימה בחדר לימוד רגיל שגם לא היה מלא במיוחד.
מצד שני, כישראלי אני לגמרי יכול להבין מדוע זה קורה, והדבר היחיד שאולי יותר צרם לי מאשר דלותו של האירוע השנה, היה הנאום שנשא במהלכו נציג שגרירות סין 刘松 (Liú Sōng – יושב ראשון משמאל בשורה הראשונה בתמונה למעלה) בו הוא דיבר על כמה חזקים הקשרים בין סין ובין ישראל, כמה חשובה הידידות בין העמים, כמה סין תורמת לישראל ומעריכה מאוד את שיתוף הפעולה ביניהן, וכל השאר הדברים שסין כה אוהבת לדבר עליהם ונשמעים פשוט מגוחכים בימים אלו.
אני לא יודע עד כמה אתם מאמינים בסמליות, אבל אם כך נראתה תחרות 汉语桥 השנה אז לא ניתן להתעלם מהעובדה שהגשר בין סין וישראל נמצא בשלבי התפוררות מתקדמים. ימים יגידו אם זה טוב או רע, אבל בין אם הוא יתמוטט לחלוטין ובין אם הוא יעבור שיפוץ וישוקם – נראה שהצורך בדוברי סינית נמצא במקום שכבר אין לו יותר מדי לאן לרדת, והאופטימי שבי מאמין שמכאן יש לו רק לאן לעלות.
