בתאריך ה-8 ביוני נערכה באוניברסיטת חיפה התחרות 汉语桥 (הגייה – Hànyǔ Qiáo) לשנת 2023 אשר במחוזותינו נהוג לכנותה 'הגשר לסינית' או 'הגשר הסיני' – תלוי בהעדפות התרגום שלכם. בעיניי אגב, השם 'הגשר לסינית' עדיף על התרגום 'הגשר הסיני' משום שבקריאת האחרון לא ניתן לדעת כי הכוונה היא לשפה הסינית. אבל התרגום הכי מדויק, פשוט ואלגנטי היה יכול להיות 'גשר הסינית' שמשום מה לא תפס.
על תחרות הגשר לסינית
תחרות הגשר לסינית היא תחרות גלובלית בארגון ה-CLEC (ראו הערה בסוף הכתבה) הנערכת בסין פעם בשנה ומשתתפים בה סטודנטים לסינית מכל רחבי העולם. התחרות שנערכה החודש בחיפה הייתה למעשה שלב המוקדמות הישראלי שהסטודנט או הסטודנטית שזוכים בו, נוסעים לייצג את ישראל בתחרות העולמית – מעין קדם סינוויזיון אם תרצו.
הנושא שנבחר עבור התחרות השנה הוא 天下一家 (כל העולם משפחה אחת) ותחת הכותרת הזו השתתפו בה שישה מתמודדים ומתמודדת אחת שהגיעו מכל רחבי הארץ. כמדי שנה התחרות כללה שלושה שלבים עיקריים: נאום פתיחה באורך 3-4 דקות אשר התמקד בנושא התחרות והיווה 70% מן הציון הכללי, מענה על שתי שאלות ידע בשפה ובתרבות (10% מן הציון), והופעה אומנותית קצרה לסיום (20% מן הציון). את התחרות הנחו בעברית ובסינית ברמה שנתנה פייט למתמודדים זוג סטודנטיות מן החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה – סמר סבאג וקארול רוחאנה.
האירוע נפתח בנאום קצר של ד"ר יורם עברון – ראש החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה, ובהצגת חבר השופטים הישראלי-סיני המגוון שמנה את המפקחת המרכזית לתחום הסינית במשרד החינוך – הגב' נירית מלאכי, את ד"ר סופיה כץ ממלאת מקום ראש החוג ללימודי מזרח אסיה של מכללת תל חי, וכן ארבעה כתבים סינים המתגוררים בישראל.
פתיחת התחרות
סדר המתחרים נקבע בהגרלה והראשונה לעלות לבמה הייתה רותם רונן מן האוניברסיטה העברית בירושלים. בנאום הפתיחה שלה רותם דיברה על הפשטות של יצירת מילים בסינית כדבר ששבה אותה בשפה והציגה בין השאר את השקף הבא. האם אתם מזהים את המילים והסימניות המרכיבות אותן?
המילה מימין היא 'הד' שבסינית נאמרת כקול (声) חוזר (回), והמילה משמאל היא דרך נפוצה לומר 'מכתש' בסינית ומילולית מציינת לוע (口) של הר געש (火山). גם הר געש זו מילה ציורית בפני עצמה משום שהיא פשוט משלבת בין הר (山) ובין אש (火).
המתחרה השני היה יובל קצולארו מאוניברסיטת תל אביב ובין השאר הוא ציין שאחת הסיבות שבגללן הוא בחר ללמוד סינית הייתה הסיבה הבאה. תוכלו לקרוא מהי?
הסיבה היא הקשר (关系) שיש בין השפה (语言) ובין מוזיקה (音乐) וזו בהחלט סיבה מצוינת ללמוד את השפה. תוכלו לצפות בכל שלבי התחרות לפי מתמודד בערוץ היוטיוב של החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה.
שלב השאלות – בחנו את עצמכם!
לאחר נאום הפתיחה המתמודדים בתחרות הגשר לסינית התבקשו לענות על שתי שאלות ידע בשפה ותרבות סין שהוגרלו עבורם מתוך מאגר של כמה עשרות שאלות אשר הוכן מראש.
שתי שאלות שפה מאתגרות יחסית שעלו בהגרלה עסקו בזיהוי צורת ההגייה הנכונה של סימניות הנקראות בסינית 多音字 – סימניות שיש יותר מדרך אחת להגות אותן. צורת ההגייה שלהן משתנה בהתאם למשמעות או התפקיד התחבירי אותו הן ממלאות במשפט, והאתגר בשאלה הוא לזהות את המשמעות והתפקיד לפי ההקשר ולשייך אליה את צורת ההגייה הנכונה בכל מקום בו היא מופיעה.
זה נשמע קצת מסובך, אבל האמת היא שאנחנו עושים את זה בעברית כל הזמן בלי לשים לב. כך למשל אנו יודעים מתי המילה 'אל' מביעה תנועה לעבר כיוון מסוים, בקשה או דרישה שלא לעשות משהו, או ישות על-טבעית אשר מיוחסים לה כוחות מיתיים.
אם אתם לומדים סינית ולא יצא לכם להגיע לגשר לסינית השנה, יש לכם כאן הזדמנות לנסות להתמודד עם כמה מן השאלות האלו כאן. הנה השאלה הראשונה מן הסוג הזה שהופיעה בתחרות ומי שענה עליה הוא עמית פורטמן משלוחת אוניברסיטת UIBE בישראל השוכנת בפתח תקווה (גילוי נאות: כותב שורות אלה מלמד סינית בשלוחה זו). השאלה התמקדה בסימנית 差 אשר הופיעה בה שלוש פעמים. הפתרון וההסבר בתיבות לחיצות מתחת לתמונה.
על השאלה הנוספת מאותו עיקרון ענה המתחרה יהל דוידיאן מאוניברסיטת חיפה. השאלה עסקה בסימנית 还 אותה ניתן להגות בשני אופנים.
עוד שאלה חביבה שאמנם לא עסקה ב-多音字 אבל כן הדגימה הגייה מעשית היא השאלה הבאה עליה ענה נכונה המתחרה עומר שלוש מאוניברסיטת רייכמן (לשעבר הבין-תחומי הרצליה).
שלב הסיום ובחירת הזוכה
השלב האומנותי כלל הופעות רבות ומגוונות – שירה, דקלום, נגינה, ואפילו טאי-צ'י ובסיומו התכנס חבר השופטים כדי לבחור את הזוכה. לאחר המתנה מורטת עצבים עבור המתחרים והמורים שלהם, הוכרז הזוכה בתחרות הגשר לסינית 2023 – עמית פורטמן משלוחת UIBE בישראל. הנה הוא כאן רגעים ספורים לאחר חלוקת הפרסים יחד עם הקונסול 刘松 – נציג שגרירות סין לאירוע. אגב, קונסול בסינית זה 参赞 (הגייה – cān zàn) כך למדתי באותו היום.
אני כמובן לא פרשן אובייקטיבי, אבל לדעתי הגורם העיקרי שהוביל לזכייה של עמית היה הופעתו בחלק האומנותי של התחרות. עמית בחר לבצע מערכון סיני מסורתי ליחיד (单口相声) מאוד מאתגר הן מבחינת הגייה והן מבחינת אוצר המילים. חשבו הגשש החיוור רק בסינית.
הנה מה שהיה לעמית לספר על החוויה בעברית לאחר שהסתיים החלק הקשוח של הסינית:
לתחרות הזאת השקעתי הרבה מאוד מאמץ. ידעתי שיש לי סיכוי טוב להצליח ולא רציתי לוותר על הזדמנות כזו. בהתחלה, בזמן שהתלבטתי על מה להציג בחלק האומנותי של המופע, לא ידעתי מה לבחור. אני לא יודע לשיר, לא יודע לרקוד או כל דבר אומנותי כזה או אחר. אך בסוף בעזרתה של המורה שלי, בחרתי בסוג של משחק מילים סיני מסורתי. התאמנתי עליו המון ביחד עם כמה תלמידים סינים מהאוניברסיטה שלי, ובסוף זה צלח. בזמן התחרות הרגשתי שהיו עוד 2 מתמודדים ראויים. הם דיברו סינית טוב ואני מאמין שגם להם היה סיכוי לזכות. אני מתרגש מאוד לגבי הנסיעה לתחרות הבין לאומית, מקווה לעבור שם את כל השלבים ולייצג את ישראל בכבוד!
השופטת נירית מלאכי ציינה לטובה את המתחרים הפחות מנוסים בתחרות ואמרה:
היה מעניין במיוחד לראות כמה מהסטודנטים שלומדים רק שנה או שנתיים וטרם ביקרו בסין. הם הצליחו להשתמש באוצר המילים הצנוע שלהם כדי ליצור נאומים עשירים בסינית קולחת. נדרשת יצירתיות רבה כדי לעלות על הבמה ולהציג כך בשפה מאתגרת כמו סינית, וזה היה נהדר.
חברת סגל החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה וממארגנות התחרות הגב' עפרה וינשטיין ארבל סיכמה את האירוע תוך שימת דגש על ה-道 (הדרך – dào) ואמרה:
נהניתי מאוד לצפות בנאומים ובהופעות האומנותיות המגוונות, שבהם כל אחת ואחד מהמשתתפים הציג משהו מעצמו המחבר אותו לשפה הסינית ולתרבות הסינית. כל מי שהשתתף בתחרות יודע שהדרך – ההכנה לתחרות – לא פחות חשובה מהתחרות עצמה: הכתיבה העצמאית על נושאים שלאו דווקא נלמדו בשיעור, העבודה הפרטנית על ההגייה ועל דרך ההצגה של הנאום, השינון בעל פה, העבודה על ההופעה האומנותית, ושיא התהליך – ההופעה על במה בסינית! ללא כל ספק חוויה בלתי נשכחת.
ברכות לזוכים, וכל הכבוד לכל משתתפי התחרות שלקחו על עצמם את האתגר להופיע בסינית! ברצוני להודות לשגרירות סין, למורים שליוו את הסטודנטים, לשופטים ולכל מי שסייע בארגון האירוע.
מערכת מנדרינה מודה לעפרה וינשטיין ארבל על סיועה הרב בהכנת כתבה זו ומצטרפת לברכות לכל הזוכים והמשתתפים. בהזדמנות זו נאחל גם המון בהצלחה לעמית פורטמן בשלבים הבאים בתחרות הגשר לסינית העולמית, ובתקווה נשמע בקרוב על חוויותיו המוצלחות גם מן השלב הבא.
על ה-CLEC
ה-CLEC (קיצור של Center for Language Education and Cooperation) הוא גוף סיני ממשלתי אשר כפוף למשרד החינוך ואחראי על הוראה סינית ושתופי פעולה בתחום השפות בזירה הבין-לאומית. בסינית הגוף נקרא 中外语言交流合作中心 ומלבד תחרות 'הגשר לסינית' הוא מרכז גם את תחום מבחני ה-HSK, מלגות לימודים לסין, השתלמויות מורים, חומרי לימוד, מכוני קונפוציוס ועוד. בעבר גוף זה היה ידוע בשם 汉办 כקיצור של 国家汉语国际推广领导小组办公室 – המשרד של צוות ההובלה הארצי להפצה בין־לאומית של השפה הסינית.
תמונת השער: יהל דוידיאן הזוכה במקום השני בתחרות הגשר לסינית השנה מקבל את הפרס מקונסול סין בישראל 刘松 ומראש החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה ד"ר יורם עברון. יהל, סטודנט שנה ג' בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה, זכה בנסיעה לסין כצופה בתחרות "הגשר לסינית" הבינלאומית.
