לפני שנתיים-שלוש החלטתי לקנות זוג נעליים חדש. לא משהו חגיגי או ספורטיבי במיוחד, אלא סתם זוג פשוט שישמש אותי בעיקר בבית ובגיחות קצרות למכולת או לסופר, איסוף משלוחים, וכל מיני סידורים נקודתיים אחרים באזור הקמפוס.
אני לא טיפוס של כפכפים וסנדלים (תסביכי כפות רגליים שלא ניכנס אליהם כאן), אבל חיפשתי את המקבילה הכי קרובה שלהם בזוג נעליים – משהו קליל מבד נושם שאפשר לנעול ולחלוץ בלי יותר מדי מאמץ. יום אחד כשהלכתי ב-家乐福 (קארפור – רשת סופרמרקטים צרפתית שהצליחה מאוד בסין) הקרוב ראיתי על אחד המדפים שם בדיוק את מה שרציתי – זוג נעליים קלות בצבע סולידי שעשויות מבד רשת גמיש ומאוורר.
בלי לחשוב יותר מדי ביקשתי מהעובדת שהייתה שם שתביא לי זוג במידה שלי כדי שאוכל למדוד אותן ולראות אם הן נוחות. אחרי התנסות קצרה החלטתי ללכת על זה (no pun intended), העובדת ארזה לי אותן בקופסה, וחזרתי לדירתי מרוצה מן הקנייה.
הנעליים עשו את מלאכתן נאמנה, ואפילו לקחתי אותן איתי לארץ לביקור שהפך לשהייה של שנה עקב התפרצות המגפה. במיטב המסורת המשפחתית, אחי ואחותי צחקו על הטעם שלי ואמרו שמדובר בנעליים מכוערות של זקנים. מכיוון שהייתי כבר רגיל לעקיצות האלה, לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות כי עבורי העיקר זה הנוחות.
אבל אחרי שחזרתי לסין יצא לי להעיף מבט מקרוב על הקופסה שבה הגיעו הנעליים, ופתאום שמתי לב שמופיע עליה הכיתוב הבא:
מה שכתוב שם באמצע בפונט גדול המזכיר קליגרפיה זה 老年健步鞋 ובתרגום חופשי מדובר נעלי בריאות לזקנים. הפירוש המילולי הוא נעלי (鞋) צעדים (步) בריאים (健) לעת זקנה (老年), וחיפוש זריז ב-百度 (המקבילה הסינית של גוגל) העלה ש-健步鞋 זו קטגוריה חדשה של נעלי פנאי עם סוליה עבה ורכה משמעותית מאשר נעלי ספורט רגילות.
בשני צידי הקופסה מופיע הכיתוב הבא אשר מפורטים בו ארבעת היתרונות של זוג הנעליים שנמצא בתוכה:
שני היתרונות הראשונים קשורים לכף הרגל (脚). הראשון מבין השניים הוא שהם לא חונקות (不捂) את כפות הרגליים, והשני הוא שהן לא לוחצות (不挤) עליהן. בצד השני של הלב כתוב שהן יותר נוחות (更舒适) ויותר בטוחות (更安全).
בתחתית הקופסה ישנו תרשים שלם המתאר כיצד איברים וחלקים שונים בגוף קשורים לאזורים שונים של כפות הרגליים על פי תורת הרפלקסולוגיה והרפואה הסינית – נהדר למי שרוצה ללמוד או לתרגל אוצר מילים שקשור לאנטומיה וגוף האדם.
ואגב, אם אתם תוהים מדוע למרות שעברו כמעט שנתיים מאז שקניתי את הנעליים, הקופסה שלהן עדיין ברשותי – התשובה היא שכמיטב מסורת הזקנה, אני שומר בה את כל הכלים החד-פעמיים שמגיעים עם משלוחים בסין, למרות שהסיכויים שאני אשתמש בהם מתישהו מאוד מאוד קלושים.
בקיצור מתברר שהאחים שלי צדקו. גם אם עד עכשיו יכולתי לטעון שמדובר בצירוף מקרים או סתם טעם זוועתי בנעליים, הרי שהשימוש שלי בקופסה לאגרנות סתם את הגולל וגזר עליי את הדין – אני פשוט זקן והגיע הזמן לקבל את זה.
