הסימנית 虹 (הגייה – hóng) היא סימנית פיקטו-פונטית המציינת את המשמעות של קשת בענן בסינית. מכל השורשים בעולם, כדי לציין את המשמעות שלה היא מתבססת דווקא על השורש 虫 שמציין זוחלים. הסיבה לכך היא שהסינים הקדמונים חשבו שהקשת היא נחש או דרקון עצום בעל שני ראשים – אחד בכל קצה של גופו. למעשה הגרסאות הכי קדומות שלה (השתיים משמאל) הן ציור של הנחש הזה:
ליתר דיוק, הקדמונים חשבו שהקשת היא הגוף של הנחש או הדרקון, ושני הראשים שלו קבורים בתוך האדמה. אפרופו קבור באדמה, הנה ממצא ארכיאולוגי של כתב העצמות והשריונות בו היא מופיעה.
אם תהיתם, אז הסימנית שמעליה היא 出 והשתיים שמתחתיה הן 自 ו-北 כלומר השורה מספרת על קשת שהופיעה מן הצפון. בשורה מימין ניתן לראות גם 云 ו-东 אז נראה שמדובר בקטע העוסק במזג האוויר.
חוץ מ-虹 יש לנו גם את הסימנית 蜺 (הגייה – ní) שמתייחסת לקשת המשנית שמופיעה לעיתים לצד הקשת הראשית, וגם את צמדי הסימניות 蝃蝀 או 螮蝀 (הגייה – dì dōng) שהיו הדרך לומר 'קשת' בסינית קלאסית. כולן עם השורש 虫 ומשקפות גם הן אמונה עתיקה זו.
ולסיום, אם כבר דיברנו על קשתות ואמונות עתיקות – הידעתם גם שהמילה האנגלית iris שמתייחסת לקשתית העין מקורה בשמה של אלת הקשת בענן במיתולוגיה היוונית – איריס? אגב, קשתית העין נקראת כך על שום הצבעוניות שלה, ובסינית אומרים את זה 虹膜 אז הנה סגרנו יופי של מעגל.
